“הכל הפיך, חוץ מדבר אחד. אם איראן תהפוך לגרעינית – זה הסוף שלנו”.
התודעה של נתניהו מתמקדת באיום האיראני ובשינויים האחרונים בזירה הבינלאומית כמו התרחקות סעודיה, אבל היא נקטעת פעם אחר פעם בגלל בעיות פנימיות. נתניהו מאבד אחיזה בתדמיתו כמדינאי גדול כשהוא נשאב לענייני הכנסת.
הוא נדרש לעסוק כל הזמן בשמירה על הקואליציה מול האיומים החרדים, האכזבות התכופות של בן גביר וגם המתיחות הפנימית סביב דרישתו של השר לוין לקדם את הרפורמה ויהי מה.
בליכוד יש קונצנזוס לפיו אילו היה תלוי בנתניהו – הוא היה זונח מזמן את הרפורמה, מבקש לפשט את הניסוח, לחלק את החקיקה לתקופה ממושכת או אפילו להסירה מהפרק כדי לארגן מחדש. . אבל הוא אסיר בידי הקואליציה ובידי שר המשפטים לוין, שדורשים ממנו לא לסגת או שהקואליציה תתפורר מבפנים.
למעשה, מתווה הנשיא, שפרץ ברגע האחרון שמאלה, סייע רבות לתומכי הרפורמה בליכוד ליישר קווים. אפילו יולי אדלשטיין, דני דנון ודוד ביטן, שהביעו עד כה כמיהה למתווה פשרה – לא הצליחו לעמוד מאחורי הנשיא אתמול.
הסיעות החרדיות הפכו לכוח המניע מאחורי הרפורמה. נתניהו התעכב שעות רבות לפני יציאתו לברלין לא כדי לדון בתוכנית המפתיעה של הנשיא, אלא כדי לנסות להוריד את סעיף ההסלמה מהשולחן או לפחות לרכך אותו.
נתניהו ניסה להציע לח”כים החרדים קטע של רוב המתקרב ל-65 חברי כנסת, אך הם סירבו. המשא ומתן האמיתי לא התקיים בין הנשיא (שאיבד רלוונטיות) לנתניהו, אלא בין נתניהו לשותפיו לקואליציה שמאיימים על הישרדותו הפוליטית.
ומה בכל זאת מחפש נתניהו במסעותיו בין בירות אירופה בשבועות אלו? הסיבה הרשמית היא יצירת קואליציה רחבה לתמיכה בישראל ביום שתידרש להגיב לאיראן. תסכם את הגינויים, תיישר מעט. אבל נתניהו היה צריך לייבא את זה קודם כל מארה”ב ומאיחוד האמירויות הערביות, שהרלוונטיות שלהן בעניין זה גדולה לאין ערוך מהחברות באירופה. אבל באיחוד האמירויות הורדה הזמנה מהשולחן כתגובה לעלייתו של בן גביר להר הבית, ובארה”ב מחכים לראות מה יעלה בגורל הרפורמה.
אם היו נותנים לו עצות טובות בימים אלה, נתניהו כנראה היה צריך לדחות את הנסיעות או לקצר אותן למינימום הדרוש כדי להתמודד עם המשבר הפנימי המתגבר. אבל כנראה שנדרשים לו ביקורי מדינה בימים אלה כפי שהומלץ לבנט בימי שמרית מאיר: לנסוע רחוק, ליהנות מקצת הילה בינלאומית, שטיח אדום, כוס יין, ולהתרחק מכל הכאוס הישראלי ברחובות. ובקואליציה, כשכל יום, לפחות כך נראה, אחד מחבריה מניח על השולחן הצעת חוק מזויפת מקודמתה.
ההיסטוריה מלמדת שההתרחקות הזו והיעדר ניהול פנימי עשויים לפעול נגד נתניהו כפי שעשו נגד בנט, שלא זיהה בזמן את התפוררות הקואליציה שלו, או במקרה של נתניהו – של המרקם האזרחי כאן. לפעמים נדמה שלסביבתו של נתניהו חסרים היועצים והאנשים שיסבירו לו את גודל הסיכון. לא על הובלת הרפורמה, אלא על המחיר ששילמה התנהלות הקואליציה עד כה: מערעור עתיד הממשלה ועד ליכולתו של נתניהו לפעול כפי שתכנן בזירה הבינלאומית.
האם טעינו נתקן את זה! אם מצאת שגיאה במאמר, נודה לך אם תשתף אותה איתנו
